אין פסקת התחלה
כמו לכל האנשים בעולם
אין אפילו הקדמה
או פרולוג
או רק איזה משפט שמסביר איך הכל התחיל.
תמיד הרגשתי כאילו הסיפור שלי פשוט נוצר, כמו אגדה מיתולוגית שסופרה באיזה ערב קריר ליד המדורה בגיהינום, כשאלוהים סיפר צ׳יזבאטים ישנים ותוך כדי כך המילים שלו עבדו קשה כדי ללדת אתי
ואז הופעתי בעולם
כאילו שתמיד הייתי כאן.
זה נשמע מפחיד לחשוב על המשמעות שלי
אבל זה לא שאכפת לי ממשמעויות או ממותרות שכאלה
הדבר היחיד שמסקרן אותי זה אם לצ׳יזבאט ההוא שאלוהים סיפר
היה סוף שמסביר את הכל,
כי סיפור בלי התחלה אני מוכן לקבל
אבל האיסור על יצירה של סיפור בלי סוף זה חוק שנחקק כבר בבריאת העולם
בטח המצאה גאונית של אלוהים שנועדה להגן עליו מהיצירות של עצמו.
ואלוהים, אל תבין לא נכון, אני לא מתלונן שאין התחלה לסיפור של החיים שלי.
אני רק מזכיר לך שהדבר שעושה צ׳יזבאטים למעניינים זה הסוף
ואם אני סתם צ׳יזבאט שנוצר בטעות בגיהינום וברח לעולם הזה
לפחות תן לאנשים להינות ממני.
;){kind=link}